"המראיין וה- HR שדפקו אותי!"
אין אחד שלא מכיר את התחושות האכזבה, העצבים והתסכול בכל תהליך הראיונות וקבלה לעבודה.
החל מהתעלמות מוחלטת מקורות החיים וטלפון אחד על כל 100 שליחות ועד ראיונות עם בעיות לוגיות
ואלגוריתמים שגם דייקסטרה ובלמן פורד לא היו פותרים
ומה קורה ברגע התסכול?
אנחנו מסתכלים תמיד החוצה…
לא החוצה מהחלון כדי להנות מהנוף אלא החוצה מבחינת המיקוד שלנו.
מה זה בכלל אומר?
אתה מקבל את המייל שאומר שהחברה ממשיכה עם מועמד אחר ואז ישר מתפרשת בגוף הרגשה של
צביטה בלב
ואתה אומר לעצמך "עוד פעם במחלקת ה- HR החליטו שרוצים לדפוק אותי!"
אתה יושב בראיון ומקבל שאלה שאתה מרגיש שאי אפשר להתמודד איתה
חוזר הביתה בעצב ואומר לעצמך "וואלה המראיין הזה בא להכשיל אותי בכוונה, כנראה קם על צד שמאל
הבוקר!"
ומה קורה כשהמיקוד שלך הוא בדברים חיצוניים?
אתה מסיר מעצמך אחריות!
וזה הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות בזמן חיפוש העבודה ובחיים בכלל ועכשיו אני לוקח אותך איתי יד
ביד כדי להסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה
דבר ראשון קח אחריות וזה מתחיל באיך שאתה מדבר:
במקום "המראיין בא להכשיל אותי" – "לא למדתי את הנושא הזה מספיק לעומק כדי להיות מסוגל לענות
על השאלה בקלות"
במקום: "ה- HR רוצים לדפוק אותי!" – "לא השקעתי מספיק מחשבה בקורות החיים ואיך אני יכול להציג
את עצמי בצורה אטרקטיבית, עניינית ומשכנעת"
וזה קיים גם בחיים האישיים:
במקום: "היו פקקים אז איחרתי" – "לא לקחתי בחשבון את הפקקים ויצאתי מאוחר" השינוי הקטן בניסוח
הופך להבדל משמעותי בביצוע.
כשאתה לוקח אחריות אתה מתחיל להבין מה לא בסדר ומה צריך לשפר.
כשאתה מתנער ממנה אתה מאבד כל סיכוי להתקדם קדימה ולהגיע לרמה הבאה!
דאג שהמיקוד שלך יהיה כלפי פנים, כלפי עצמך
אחרי הכל אנחנו לא יכולים לשנות את כולם אבל אנחנו בהחלט יכולים לשפר את עצמנו!
יהונתן
נ.ב
סדנת ה- Developers Star All הבאה עוד לא פורסמה, וכבר
הרשימה מתחילה להתמלא…תראה אם נשאר מקום פנוי בהדרכה
>>> https://bit.ly/allstar_workshop <<<
